רש"י על פסחים ק״י א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים ק״י ע״א:ו׳ רש"י על פסחים ק״י ע״א:י׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

1677 בנתיב השלום פ"א א, ריג:, הביא את המאמר שבת י: ששמו של הקב"ה "שלום", וכתב לבאר בזה"ל: "בדבר זה תראה כמה גדול מדריגת השלום, כי שמו יתברך נקרא 'שלום'... לכך הוא אסור לומר שלום בבית המרחץ. ובודאי דבר זה צריך טעם למה שמו של הקב"ה שלום... וזה כי הוא השם יתברך עושה שלום בין כל הנמצאים, ואם לא היה השם יתברך עושה שלום בין ההפכים שהם בעולם, אין העולם מתקיים. כי הנמצאים יש בהם ההפכים, והוא יתברך כולל את הכל, ומצד השם יתברך אשר הוא כולל את הכל, שלום ביניהם. כי הוא יתברך צורת העולם האחרונה, ובזה משלים הכל. וזה 'ויקרא לו ה' שלום', רוצה לומר כי השם יתברך צורה אחרונה לעולם, ובזה הוא יתברך כולל הכל ומקשר ומאחד הכל, וזה הוא השלום בעצמו. ומפני כי השלום הוא במה שהוא יתברך צורה אחרונה, ואין דבר זה תאר בלבד כמו שאר תוארים, רק הוא דבר עצמי, ולכך שמו 'שלום'... כי השלום הוא מצד כי הוא יתברך צורה אחרונה אל העולם, ומצד זה הוא יתברך משלים הכל, ולכך שמו יתברך 'שלום' הובא למעלה בהערה 1187... והנה הארכנו במדת השלום... להראות כי השלום כולל הכל... וכל זה ידוע על פי החכמה העליונה בסוד השלום, אשר הוא הכל... והדברים אשר אמרו רז"ל בשלום במדרשיהם לא יכיל אותם הדבור". וצרף לכאן דברי רש"י פסחים קי. ד"ה שלום, שכתב: "'שלום' תיבה שביעית ל'ישא ה' פניו אליך וגו' וישם לך שלום במדבר ו, כו". ובנתיב השלום פ"ג א, רכז: כתב: "ובספרי במדבר ו, כו 'וישם לך שלום' זה שלום מלכות בית דוד, שתראה מזה כי מלכות בית דוד הוא שלום ישראל, שהרי עליו הכתוב אומר 'וישם לך שלום'".

2 פסחים פתח ↗

רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ״שָׁלוֹם״, לְטוֹבָה — מִצְטָרֵף, לְרָעָה — לֹא מִצְטָרֵף. אֲבָל שִׁיתָּא יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם זוּגוֹת.

7 שלום - תיבה שביעית לישא ה' פניו אליך וגו':

8 לטובה מצטרף - אם שתה שבעה וחזר ושתה את השמיני אין שמיני מצטרף עמהן:

« רש"י על פסחים ק״י ע״א:ו׳ רש"י על פסחים ק״י ע״א:י׳ »